בין סטאז׳ ברפואה להתמחות - תקנים, תורנויות חוץ ומה עושים בינתיים
מה קורה בין סיום הסטאז׳ לתחילת התמחות: תקנים, תקן קופה, ועדות קבלה, תורנויות חוץ ואפשרויות מעשיות לנצל את תקופת ההמתנה.
נקודות עיקריות
- המתנה של כמה חודשים לתקן אחרי סטאז׳ שכיחה, גם במחלקות פחות מבוקשות.
- תקן קופה ממומן בידי קופת החולים, אך עשוי לכלול התחייבות לעבוד בקופה לאחר ההתמחות.
- אלקטיב, פגישה עם מנהל המחלקה והשתלבות חברתית במחלקה יכולים להשפיע על תהליך הקבלה.
- תורנויות חוץ מאפשרות היכרות וניסיון, אך אינן מבטיחות קבלה ולכן חשוב להגדיר להן גבול זמן ברור.
- אפשר לנצל את תקופת ההמתנה לעבודה קלינית, מחקר, כנסים, מיומנויות מקצועיות ומנוחה.
פרקים בסרטון
שאלות נפוצות
מה עושים אחרי סטאז׳?
מה עושים אחרי סטאז׳? הסרטון מסביר שלעתים ממתינים כמה חודשים לתחילת התמחות, ובזמן הזה אפשר לעשות תורנויות חוץ, לעבוד במשרות לרופאים כלליים, לקדם מחקר ומיומנויות, ולשמור על קשר עם המחלקות שמעניינות אתכם.
תקן התמחות ברפואה?
תקן התמחות ברפואה הוא מקום ממומן למתמחה או לרופא במחלקה. לפי הסרטון, גם מחלקה שרוצה מועמד עשויה להמתין לתקן פנוי לפני שאפשר להתחיל.
התמחות תקן קופה?
התמחות תקן קופה היא אפשרות שבה קופת החולים מממנת את התקן במקום בית החולים. הסרטון מציין שהיא יכולה לאפשר התחלה בלי להמתין לתקן בית-חולי, אך בדרך כלל כרוכה בזמן עבודה שצריך להחזיר לקופה לאחר ההתמחות.
ועדת קבלה התמחות?
ועדת קבלה התמחות היא בדרך כלל ראיון או כמה ראיונות קצרים עם מנהל המחלקה, רופא בכיר וצ'יף רזידנט. הסרטון ממליץ להיות מוכנים לדבר על השאיפות ועל כל פרט שמופיע בקורות החיים.
תורנויות חוץ?
תורנויות חוץ הן תורנויות שעושים כרופאים אחרי הסטאז׳ ולפני תחילת ההתמחות. לפי הסרטון, הן מאפשרות להכיר את המחלקה ולצבור ניסיון, אך אינן מבטיחות מקום ולכן כדאי לברר מראש את הסיכויים ואת משך ההמתנה המקובל.
תמליל מלא
הצג תמליל מלא
אז סיימתם סטאז׳, ויש לכם רישיון - אבל זה לא אומר שאתם מחר מתחילים התמחות. המתנה של כמה חודשים עד תחילת ההתמחות היא שכיחה מאוד,- יש תקנים ועדות קבלה תורנויות חוץ , והרבה דברים שאף אחד לא מסביר בצורה מסודרת. אז היום נדבר על תקופת האי ודאות הזאת בין הסטאז לתחילת התמחות, מה האופציות שעומדות בפניכם, ואיך לנצל את התקופה הזאת הצורה הכי טובה ויעילה
אני דר אלישבע, וברפואה בלי פילטרים אני מספרת לכם על כל הדרך הרפואה מהלימודים ועד ההתמחות ועל החיים האמיתיים בתור רופאה. יאללה בואו נתחיל
מה זה בכלל תקן ? אז אתם מחכים לתקן, אבל זה מה זה בכלל תקן? תקן זה מקום ממון למתמחה או רופא במחלקה. למחלקה יכולה להיות רשימת מועמדים שהיא מאוד רוצה אבל היא צריכה תקן פנוי כדי שתוכל להעסיק אתכם. לכן, מחלקה יודעת הרבה פעמים כשתקן מתפנה בתאריך מסוים - למשל רופא אחר שידוע שהוא עוזב, נוסע לפלו או יוצא לפנסיה. לכן, מצב מאוד שכיח בהרבה מחלקות זה לחכות כמה חודשים טובים לתקן במחלקה שאתם רוצים. אפילו מחלקה פחות מבוקשת - לאו דווקא מתפנה תקן מיד אחרי שאתם מסיימים את הסטאז. יש מחלקות שבהם יש אפשרות לעשות התמחות עם תקן קופה. מה זה תקן קופה - זה בעצם תקן שהקופת חולים משלמת עליה כלומר הבית חולים הוא לא זה שצריך לממן את התקן הזה ואז אפשר להתחיל התמחות בלי המגבלה של תקן פנוי כן או לא. בהנחה כמובן, שרוצים אתכם במחלקה. החיסרון הוא שזה בדרך כרוך בזמן שאתם צריכים ״להחזיר״ , כלומר אחרי שמסיימים התמחות חייבים כמה שנים לעבוד בקופה.
איך מתקבלים להתמחות? כל מחלקה פועלת בצורה קצת שונה, ויש כמה מסלולים, תלוי מקצוע בית חולים ותלוי גם בכמה במקצוע מבוקש. יש מקצועות ומחלקות שבהם זה מאוד מסודר, ויש מקומות שבהם זה הרבה יותר שכונה, סטייל “תבואו, נכיר, נראה”. מה שכן, זה כמעט תמיד מתחיל עם אלקטיב בזמן הסטאז׳ - זה הדייט הראשון שלכם עם המחלקה. בזמן הזה יש לכם חודש שלם להראות למחלקה איך אתם עובדים ביום יום מבחינת מקצועית, ולא פחות חשוב איך אתם משתלבים חברתית בתוך המחלקה. בסוף האלקטיב במחלקה שאתם רוצים להתמחות בה, תקבעו פגישה עם מנהל המחלקה כדי להצהיר בצורה ברורה את הרצון שלכם להתמחות שם. בשלב הזה, כמו דברים יכולים לקרות: אופציה ראשונה - יכול להיות שהשיחה הזאת היא בפני עצמה ראיון הקבלה שלכם, והמנהל מחלקה כבר יודיע לכם על המקום אם רוצים אתכם במחלקה או לא. סיכוי טוב שהוא קיבל עליכם פידבק במהלך החודש הזה, ובא כבר עם דעה לגביכם. אז יכול להיות שיגיד לכם שהתקבלתם, אבל כמו שאמרנו, יכול להיות שיציע לכם תקן שהוא לא מיד בסיום הסטאז ורק בעוד כמה חודשים. גם יכול להיות שיגיד - רוצים אותך, אבל בינתיים לא יודעים בכלל מתי יש תקן - בואו נשמור על קשר. אופציה שנייה - יותר שכיחה, יגידו לכם לגשת לועדת קבלה שמתרחשת מתישהו בעתיד, לא תמיד ידעו מתי היא תהיה כי לרוב מקיימים אותה כשיודעים שמתפנים תקנים שצריך לאייש, ופה גם הנקודה החשובה הנוספת - בהרבה מחלקות יצפו מכם לבצע תורונויות חוץ במהלך התקופה הזאת - ותכף נרחיב על זה, ובחלק מהמחלקות זה ממש תנאי הכרחי כדי לגשת בכלל לועדה. ומשהו שחשוב מאוד לא לשכוח - בהרבה מחלקות, דעת המתמחים מאוד מאוד חשובה בלקבוע מי מתקבל ומי לא. בהרבה ועדות קבלה, יושב הציף רזידנט שגם אוסף מידע לגבי דעת המתמחים, אפילו יש מחלוקת ששולחים סקר מסודר על כל מועמד, או שפשוט מנהל המחלקה שואל מתמחים שעבדו איתכם כדי להבין אם הוא ישתלב חברתית. אז בכל מחלקה יש לזה משקל פחות או יותר משמעותי אבל היכולת להשתלב חברתית וזה ששאר המתמחים אוהבים אתכם זה הרבה פעמים לא הרבה פחות חשוב מהפן המקצועי נטו
ועדות קבלה אז בהרבה מחלקות תידרשו לעבור ועדת קבלה מסודרת מי ״בוחן״ בועדת קבלה - בדרך המנהל עם עוד רופא בכיר והציף רזידנט. לרוב ״ועדה״ הכוונה לראיון או כמה ראיונות קצרים. נדיר מאוד שישאלו אתכם שאלות רפואיות על המקצוע, המטרה היא בעיקר לראות מי אתם, ומה השאיפות שלכם, אם אתם מתכננים לעשות מחקר, למה בחרתם במחלקה הזאת ספציפית. יכולים לשאול אתכם שאלות על שורות ספציפיות בקורות חיים - מחקר שעשיתם או ניסיון כלשהו שיש לכם, אז תהיו מוכנים לפרט על כל דבר שכתוב שם.
אז כמו שאמרנו, בהרבה מחלקות מקובל לעשות תורנויות חוץ, אז בואו נדבר קצת על מה זה אומר. תורנויות חוץ הן תורנויות שאתם עושים בתור רופאים אחרי שסיימתם סטאז׳, לפני תחילת ההתמחות. האופי של תורנוית חוץ תלוי כמובן במקצוע - לפעמים אתם בנוסף לצוות ועוזרים, לפעמים אתם ממש תופסים מקום של תורן צעיר. התורנויות האלה הן דרך להכיר את המחלקה, לתת למחלקה להכיר אתכם ולהראות רצינות, והזדמנות נוספת להראות איך את עובדים בשטח, זאת גם הזזמנות לצבור ניסיון בתחום שאתם רוצים להתמקצע בו. אבל - כן חשוב לזכור שזה מצב לא ודאי, ויכול להיות שתעשו תורנויות חוץ במשך כמה חודשים או אפילו שנה שלמה במחלקה ולצערי לא תתקבלו - זה לא מבטיח לכם מקום. לכן לפני שאתם מתחילים אני ממליצה לשים לב לכמה דברים: - תגדירו מראש כמה זמן אתם מוכנים להקריב עבור מחלקה מסוימת לפני שאתם מחליטים לוותר על המחלקה הזאת. רק לכם יש את התשובה לשאלה הזאת כי זה תלוי באילוצים ובחיים האישיים שלכם, אבל תגדירו מראש. - תבדקו מה הזמן הממוצע של מתמחים אחרים עשו תורנויות חוץ לפני שהתקבלו ותראו אם הטיימליין הזה מתאים לכם - חשוב מאוד להבין לפני שאתם מתחילים האם יש סיכויים ריאלים שתתקבלו בסוף התקופה הזאת - האם יש בכלל ועדה ותקנים באופק, כמה מועמדים יש ומה הסיכוים שלכם - ואם זה אפשרי מבחינת הלוז שלכם - תעשו תורונוות חוץ cיותר ממחלקה אחת במקביל ואל תשימו את כל הביצים באותו סל אני אוסיף גם שהתחושה הזאת של לעבוד במשך חודשים במחלקה, עם הזמן ממש להכיר את הצוות, לראות שמעירכים אותכם אבל בסוף אולי לא להתקבל היא מאתגרת ולא נעימה. וזה עד יותר קשה אם מסתכלים על הזמן הזה כזמן מבוזבז. אז אל תסתכלו על זה ככה - תראו את זה כהזדמנות לצבור ניסיון במקצוע שאתם אוהבים ורוצים והוא ישמש אתכם בעתיד גם אם תתמחו במחלקה אחרת, וגם אם תחליטו להתמחות בתחום אחר. הקשרים שתצרו עם הצוות שם גם יכולים לתרום לכם בעתיד וזאת בדיקה אמיתית של האם אתם באמת אוהבים את התחום כי אתם ממש עובדים בו. אז לא ביזבוז זמן - הזדמנות , אבל: עם תאריך תפוגה ברור.
מה לעשות בפועל בתקופה הזאת? אז נגיד שאתם בתקופת המתנה לתקן, ואולי אתם עושים תורנויות חוץ ואולי לא, אבל בכל מקרה זה משאיר לכם לוז יחסית פנוי ואתם רוצים לייעל את התקופה ואולי אפילו להרוויח קצת כסף. מבחינת משרות קליניות לתקופה הזאת - זה לרוב משרות לרופאים כללים. במוקדים של רפואה דחופה, לפעמים אפשר לעשות תורנויות מיון, וגם כל מיני מקומות של רופאים עד הבית אז גם בשביל המשכורת אבל גם תצברו הרבה ניסיון וביטחון ותבואו להתמחות מוכנים יותר, גם אם זה לא בדיוק התחום שאתם מתכוונים להתמקצע בו. - משרות של הדרכה - יכול להיות במקומות כמו מס״ר או מרכזי סימולציה, וגם הרצאות בבית ספר לסיעוד - מבחינת הדברים הפרקטים שיקדמו אתכם מקצועית, זה הזמן: - לעדכן ולסדר את הקורות חיי - לפתוח או לעדכן חשבון לינקדין - להתחיל מחקר במחלקה שאתם רוצים להתמחות בה. גם נותן לכם יתרון קבלה וגם אם לא תתמחו שם - מקדם אתכם ונותן לכם ניסיון מחקרי. אז כאשתם באלקטיב תשאלו אם יש מחקרים קיימים שאפשר להשתלב אליהם ולעזור בהם. בכלל חשוב לשמור על קשר עם המחלקה שאתם רוצים להתמחות בה - קשר חברתי עם מתמחים או דרך מחקר ופרויקטים - ללכת לכנסים של המקצוע שאתם רוצים להתמחות בו - ותחשבו איך אתם יכולים לרכוש מיומנות שתעזור לכם בעתיד במקצוע שלכם ואולי יהיה לכם קשה לעשות את זה בהתמחות - למשל, קורס של point of care ultrasound אם זה רלוונטי להתמחות שלכם וזה רלוונטי כמעט להכל, ללמוד סטטיקטסיקה שתעזור לכם במחקר שלא תהיו תלוים תמיד בסטיסטיקאי, לרכוש מיומנות של לדבר מול קהל בשביל כנסים בעתיד אם זאת נקודה חלשה שלכם, מה עוד??? וגם, התקופה הזאת נוטה להיות יותר גמישה מבחינת הלוז שלכם , אז תנצלו את הזמן הזה לבלות זמן עם המשפחה, לעשות כל מיני תחביבים שאתם אוהבים לפני שאתם מתחילים את התקופה הקשה יותר של ההתמחות.
אז לסיכום, זאת תקופה של אי וודאות והרבה שאלות פתוחות, אבל אפשר לייעל את הזמן הזה כמה שניתן ולהשתמש בו לטובתכם. ואם יש לכם עוד שאלות בנושא אתם מוזמנים לכתוב לי למטה ואני אענה לכם
אני מקווה שהסרטון הזה עזר לכם, מי שכבר עבר את התקופה הזאת תספרו בתגובות מה אתם עשיתם בזמן הזה בין הסטזא להתמחות אם אתם רוצים להמשיך לקבל תוכן וטיפים על לימודי רפואה, תקופת הסטאז וההתמחות - אל תשכחו להירשם לערוץ ונתראה בסרטון הבא
סרטונים קשורים
סטאז׳ ברפואה: מה באמת קורה בשנת הסטאז׳
סטאז׳ ברפואה הוא שנת הגשר הראשונה אחרי הלימודים. מסבירה מה עושים בשנת הסטאז׳, איך בוחרים אלקטיבים ובית חולים, ומה עוזר לעבור את התקופה.
תורנות ראשונה בסטאז׳ - מה כדאי לדעת לפני הלילה
טיפים מעשיים לפני התורנות הראשונה בסטאז׳: מה להביא, איך להתכונן ל-handover, מתי לקרוא לעזרה, איך לישון בתורנות ומה לעשות בבוקר שאחרי.
חמש טעויות בבחירת התמחות ברפואה (ואיך להימנע מהן)
5 טעויות נפוצות בבחירת התמחות ברפואה ואיך להימנע מהן - לסטודנטים, סטאז׳רים ורופאים צעירים שלפני בחירת ההתמחות.
התמחות בהרדמה - למה בחרתי בה (והאם זה מתאים גם לכם)
הצצה לתוך מקצוע ההרדמה - איך נראית ההתמחות, החיים כמומחה, אורח החיים, למי המקצוע מתאים, ולמה בחרתי בה.
התמחות ברפואת נשים: למי זה מתאים ואיך נראים החיים במקצוע?
התמחות ברפואת נשים מבפנים: ד״ר מרים ורשביאק מספרת על תנאי הקבלה, הרוטציות והתורנויות, המחקר, אורח החיים והאפשרויות אחרי ההתמחות — ולמי המקצוע באמת מתאים.