חמש טעויות בבחירת התמחות ברפואה (ואיך להימנע מהן)

סטודנטים או סטאז׳רים לרפואה - בחירת התמחות היא אחת ההחלטות הכי משמעותיות בקריירה. ובדיוק בגלל זה, קל ליפול לטעויות. בסרטון הזה אני עוברת על 5 טעויות נפוצות בבחירת התמחות, ומה אפשר לעשות אחרת כדי לבחור בצורה נכונה יותר — גם מקצועית וגם אישית.

היי אני ד״ר אלישבע וב״רפואה בלי פילטרים״ אני מדברת איתכם בכנות על הדרך ברפואה, מהלימודים ועד ההתמחות ומספרת לכם על החיים האמיתיים כרופאה.

יאללה בואו נתחיל

טעות ראשונה - לבחור רק לפי מה שמעניין אותכם בלי לשאול את השאלות הנכונות להתאמה אישית? כשהייתי סטודנטית בסבב פנימית - חשבתי שזה הדבר הכי מעניין בעולם מבחינת החומר של מה אני לומדת - אמרתי לעצמי, וואו, זאת הרפואה האמיתית, זה. Dr house. אבל בסוף, מה שיותר חשוב מזה, זה האופי של המקצוע עצמו, איך נראה יום העבודה והאם הוא מתאים לכם. אולי תופתעו לשמוע שהחומר הנלמד עצמו או האיבר/מערכת שאתם מטפלים בה - הוא הרבה פחות מהותי ממה שחשבתם - ועכשיו אתם מבינים למה יש פרוקטולוגים בעולם. אז תשאלו את עצמכם את השאלות הנכונות: מה הכי מספק אותכם - עבודה מנואלית, עבודה מנטלית אבחנתית, תקשורת עם מטופל? מצבי לחץ - ממריצים או מתישים אותם? אוהבים שהקשר עם המטופל הוא קצר וקולע, או ארוך טווח עם בניית אימון לאורך זמן? או אתם בכלל לא רוצים קשר ישיר עם מטופלים (זה בסדר מותר להגיד את זה) האם חשוב לכם לראות תוצאות מיידיות מהפעולות שלכם או שאתם אוהבים שיפור או התקדמות לאורך תקופה? איזה סוג מטופלים אתם אוהבים - מבחינת קבוצת הגיל, מין, וגם רמת המורכבות הרפואית, ורמת ההכרה שלהם. האם אתם אוהבים ילדים ישנים כמוני? ואיזה סביבת עבודה עושה לכם טוב? עבודה בצוות, סביבה של בית חולים, של חדר ניתוח, או עבודה יותר אישית כמו במרפאה? הכי חשוב - לא לזלזל בתהליך הזה - לענות על השאלות האלה בכנות. לא מה שאתם חושבים שצריך לרצות או מה שהייתם רוצים להיות, אלא מה אתם באמת מרגישים. ואני ממליצה לא לעשות את זה רק בצורה תיאורטית, אלא לנסות לשים לב לתחושות שלכם בזמן הסבבים שלכם בלימודים או בסטאז׳, כשאתם נחשפים לכל המצבים השונים האלה - פשוט לשאול את עצמכם מה נותן לי אנרגיה ומה מרוקן אותי?

אני אומרת בכנות שאני אוהבת עבודה מנואלית, אני שונאת לשבת במרפאה, אני אוהבת תוצאות מיידיות של העבודה שלי, לייצר אימון וקשר טוב אבל קצר כי אין לי סבלנות לקשר לטווח הארוך, מצבי חירום ממלאים אותי באנרגיה ופוקוס, ואני אוהבת את זה שהמטופלים שלי ישנים רב הזמן. וזה בסדר.

טעות שנייה - להסתכל על מתמחים, ולהתעלם מהיום יום של המקצוע בתור מומחה אני אתן דוגמה - אם תסתכלו על מתמחים בגינקולוגיה אתם תקבלו אשלייה שזה מקצוע שעושים בו הכל - ולכן הוא גם מאוד מושך הרבה רופאים - יש גם צד רפואי נטו אבל גם צד כירורגי, יש גם מרפאה וגם בית חולים ואקשן. אבל תשימו לב שבתור מומחים - בוחרים להתמקד באחד מהתחומים האלה, כבר לא ״עושים הכל״. וזה נכון כמעט לכל התמחות - אנחנו בסוף מתמקדים בדבר אחד, וגם העבודה נראית מאוד שונה מהעבודה בתור מתמחה. בבית חולים בסבבים בתור סטודנטים וסטאז׳רים אנחנו נוטים להיות בקשר יותר עם מתמחים ולהסתכל עליהם. אבל חשוב מאוד לדבר גם עם מומחים שכבר בחרו מסלול, וכאלה שלא בבית חולים בכלל, כדי להבין אם המקצוע באמת מתאים לכם. ובהקשר הזה בקרוב אפרסם סדרה של ראיונות עם מומחים מכל מיני תחומים ברפואה כדי שתוכלו לשמוע ולהבין איך כל מקצוע נראה ולהחליט בעצמכם, אז תירשמו לערוץ כדי לא לפספס אותם.

טעות שלישית - לזלזל בתקופת ההתמחות כשמתלבטים עם ללכת למקצוע עם התמחות טובענית וקשה במיוחד בלי חיים - יש נטייה לשמוע מפשטים כמו ״המקצוע הוא לכל החיים, התמחות זה רק כמה שנים״ אבל זה לא לגמרי נכון. ולא אני לא סותרת את מה שאמרתי מקודם - בשביל להבין את האופי המקצועי של התחום זאת טעות להסתכל רק על מתמחים. אבל כשאנחנו מתלבטים עם ״להקריב״ כמה שנים מהחיים שלנו על התמחות קשה מאוד מבחינת הפן האישי, צריך לזכור ש-4-5 שנים ולפעמים יותר - זה לא כזה מעט זמן. וזה גם הרבה פעמים השנים שאתם בונים משפחה ועם ילדים קטנים בבית ולשנים האלה יש משמעות. אז זה בסדר גמור לקבל את ההחלטה להתמקצע בתחום עם התמחות קשה אבל לא לזלזל בתקופה הזאת ובהשפעה שיש לה על החיים שלכם גם לטווח הארוך.

טעות רביעית - לבחור לפי המקרה קיצון ולא לפי ״השיעמום היום יומי״. בכל מקצוע, יש את המקרה קיצון הסופר מעניינים - הניתוח המטורף, החולה המורכב שלא מצליחים לאבחן אותו - שגם בתור סטודנטים יש לנו נטייה להיחשף אליהם במיוחד בשביל הטיצינג וזה עלול ליצור bias בפני עצמנו. אבל תזכרו - לפחות 90% מהזמן תתעסקו בשנקרא ה-bread and butter של המקצוע. החולה לאיזון לחץ דם במרפאה, האפנדיקס בחדר ניתוח, דברים לא מורכבים במיוחד, שחוזרים על עצמם, בלי דרמות. אני לא מספרת לכם את זה כדי שתהיו בדיכאון כי להיות רופא זה משמעם - ממש להיפך. תבחרו את המקצוע שבו אתם מתלהבים גם מהמקרים ״משעממים״ והפשוטים האלה. אני מרדימת ילדים וכשאני מרדימה פג ששוקל 800 גר זה מאתגר ומרגש במיוחד, אבל אני גם מתלהבת מלהרדים את הילד הבריא לניתוח כריתת שקדים ולדעת שאני יוצרת לילד הזה חוויה חיובית ומאפשרת לו לעבור בבטיחות את הניתוח שהוא זקוק לו. אז תסתכלו על רב העבודה ״הרגילה״ של הרופאים סביבכם - תעשו מאמץ להיחשף גם לה - ותשאלו את עצמכם, אם היה רק את זה במקצוע - האם עדיין הייתם נהנים ממנו?

טעות חמישית - לבחור מהסיבות הלא נכונות ולהינעל מוקדם מדי ופה אני מדברת על סיבות אולי לא צריך להזניח לגמרי אבל שצריכות להיות בסדר עדיפות נמוך יחסית. לבחור לפי יוקרה, לפי מה שמצופה מכם, לפי המקצוע של ההורים שלהם…. וזה גם הרבה פעמים בא החלטה שמתקבלת מוקדם מדי. סטודנט לרפואה בתחילת הדרך שכבר בחר התמחות בלי שהוא בכלל שמע על כל האפשרויות ובלי שיכול להבשיל עם ההחלטה. כמובן לא אומרת שזאת בהכרח תהיה החלטה לא נכונה אם החלטתם מוקדם אבל במקרים רבים זה ימנע מכם לפתוח עיניים ולהיות פתוחים לאופציות אחרות - וגם מותר לכם לשנות את דעתכם וללכת לרפואת משפחה גם אחרי ש-5 שנים הכרזתם לכולם שאתם תהיו נוירוכירורגים. תאמינו לי, לאף אחד לא אכפת. וגם אחרי שהתחלתם התמחות, מותר להתחרט, לגלות שזה לא בשבילכם, ולעבור למקצוע אחר, זה לא בושה וזה לא סימן לכישלון, להיפך.

מקווה שהסרטון עזר לכם, לא לשכוח להירשם לערוץ כדי לא לפספס את הסרטונים שבאים, אם יש לכם שאלות נוספות מוזמנים לכתוב לי פה למטה ואני אענה. נתראה בסרטון הבא