התמחות בהרדמה - למה בחרתי בה (והאם זה מתאים גם לכם)

אם חשבתם שלהיות מרדים זה לתת זריקה ולשבת לשחק בסודוקו - הסרטון הזה בשבילכם. סטודנטים וסטאז׳רים לרפואה - אם אתם מתלבטים על בחירת התמחות, חשוב לקבל מידע אמיתי על כל מקצוע ברפואה. בסרטון הזה, נדבר על המקצוע שלי - הרדמה. איך נראית ההתמחות, באיזה תחומים אפשר להתמקצע, איך נראים החיים בתור מומחים בהרדמה ולמה אני בחרתי במקצוע - כדי שתוכלו לבחור נכון. ובסוף הסרטון תוכלו לדעת אם המקצוע מתאים לכם או לא.

אני ד״ר אלישבע וב״רפואה בלי פילטרים״ אני מדברת איתכם בכנות על הדרך ברפואה, מהלימודים ועד ההתמחות ומספרת לכם על החיים האמיתיים כרופאה.

יאללה בואו נתחיל

דבר ראשון - נתחיל מלהגדיר את המקצוע - מה בדיוק התפקיד של הרופא המרדים.

רופא מרדים אחראי לספק הרדמה לניתוחים מכל הסוגים בחדר ניתוח אבל לא רק - רופא מרדים עושים עוד הרבה דברים מעבר לזה שלא כולם מכירים: אנחנו מרדימים מחוץ לחדר ניתוח לכל מיני פעולות (הרדמות ל-MRI, לגסטרו, לפעולות במחלקה), כמובן עובדים גם בחדר לידה - אפידורלים, הרדמות לניתוח קיסרי, עובדים גם הרבה בטיפול נמרץ וברב בתי החולים עושים שם תורנויות בתוך מתמחים, ההכשרה של רופא מרדים היא אחת ההכשרות ברפואה שהיא מדגישה מיומניות של מצבי חירום - החייאות, ניהול נתיב אוויר, טראומה. ולכן ברב בתי החולים אנחנו גם חלק מצוות החייאה - כלומר אם יש החייאה במחלקה פנימית, מזמינים אותנו לנהל אותה, ואם יש טראומה במיון - גם נקראים אליה, או לנהל את כל הטראומה או את נתיב האוויר. קוראים לנו גם לכל מיני פעולות שאנחנו מיומנים בהם כמו הכנסת central line או בכלל עזרה עם גישה ורידית בחולים מורכבים.

דבר שני - איך נראית ההתמחות בהרדמה

התמחות בהרדמה נמשכת 5 שנים. מבחינת שעות ועומס, זה כמובן תלוי בית חולים, אבל הממוצע של מספר תורנויות שעושים בחודש היא סביב 4, ויש גם בנוסף לזה ברב הבתי חולים ססיות - שזאת תוכנית ניתוחים שעושים אחרי סיום שעות העבודה בתוספת תשלום - יש מקומות שחובה לעשות ססיות וכאלה שלא. ברב בתי החולים מתחילים בשעה 7 ומסיימים סביב השעה 3-3:30 אם אין תורנות או ססיה באותו היום, כי זאת השעה שהתוכנית הניתוחית של הבוקר אמורה להסתיים.

במהלך שנות ההתמחות מבלים את רב הזמן בחדרי ניתוח, ויש גם רוטציות בתתי-מקצועות - חדר לידה, הרדמה ילדים, הרדמה לניתוחי לב, הרדמה אזורית, כאב, הרדמה לניתוחים ניורוכירורגיים, וחצי שנה בטיפול נמרץ. וזה בנוסף לרוטציות בחירה שאפשר לעשות בכל מיני מחלקות כמו טיפול נמרץ ילדים, קרדיולוגיה, ריאות וכל מיני כאלה, וחצי שנה של מדעי היסוד כמו בכל התמחות. כמו בכל התמחות, יש מבחן שלב א ושלב ב - שלב א מבחן בכתב שעושים אחרי לפחות חצי התמחות, ושלב ב מבחן בעל פה שעושים מתישהו בשנה האחרונה להתמחות. שלב א בהרדמה אגב נחשב אחד הקשים יחסית להתמחויות אחרות בישראל.

מבחינת התורנויות - בהרבה בתי חולים, הן מתחלקות בין תורנויות חדר ניתוח, חדר לידה וטיפול נמרץ, והעומס משתנה בין בתי חולים. אני עשיתי התמחות באיכילוב, והתורנויות שם היו מאוד עמוסות, גם בחדר לידה גם בחדר ניתוח - וברב התורנויות אתה עובד כמעט כל הלילה, ובמקרה הטוב אולי ישן איזה 3-4 שעות בלילה.

מהצד היותר חברתי - זאת בדרך כלל התמחות עם אווירה חברתית דיי חיובית, וזה הרבה קשור לזה שאנחנו דבר ראשון - לא עובדים ביחד כל היום אחד על השני אז כשאנחנו נפגשים אנחנו שמחים, וגם כי אנחנו פחות תלויים אחד בשני מבחינת העבודה אז יש פחות מקום למריבות בין מתמחים. בניגוד לזה למשל במחלקה פנימית אם מתמחה לא מגיע או עובד יותר לאט זה מעמיס על המתמחים האחרים וזה מייצר יחסים יותר מורכבים וזה לא ככה בהרדמה.

מבחינת תנאי קבלה להתמחות - פחות תחרותי ממקצועות כירורגיים כמו פלסטיקה, גינקולוגיה, אא״ג וכו׳ אבל כן יש בתי חולים עם רשימת המתנה של כמה חודשים טובים. אבל ככלל זה לא מקצוע שצריך לעשות בו שנתיים של תורנויות חוץ כדי לקבל את הזכות אולי לגשת לועדת קבלה.

דבר שלישי - איזה אופציות יש לפלו/תת התמחויות וקידום לאחר ההתמחות?

אחרי שמסיימים התמחות בהרדמה, הרבה מרדימים ממשיכים לעבוד בתור מומחים שמרדימים קצת מהכל ולאו דווקא מתמקצעים אבל חלק כן בוחרים לעשות פלו או תת התמחות. אחרי הרדמה, יש שני תחומים שדורשים תת התמחות - הכוונה היא שנתיים שאתה במעמד של מתמחה, ועושה עוד פעם שלב א ושלב ב. ושני התחומים האלה הם כאב, וטיפול נמרץ.

כל שאר התחומים שאפשר להתמקצע בהם - הרדמת ילדים, הרדמה מהילדותית, הרדמה אזורית, הרדמה לניתוחי לב, לניתוחי ניורו - הם תחומים שבהם עושים השתלמות עמיתים או מה שנקרא ״פלו״. אפשר לעשות את הפלו בארץ או בחו״ל, וזה בדרך כלל שנה-שנתיים של ניסיון בתחום שבחרתם, בלי מבחנים וכן משהו חשוב לדעת שזה בהרדמה ממש אין חובה של פלו בחו״ל כמו במקצועות כירורגיים.

כמו בכל התמחות זה תחום שאפשר לעשות בו מחקר ולהתקדם בו מהבחינה הזאת אם יש רצון - זה נכון שעד לא מזמן הרבה מחלקות הרדמה היו קצת פחות מכוונות מחקר ותחומים אחרים אבל זה מאוד משתנה והרבה רופאים צעירים עושים מחקר בהרדמה.

דבר רביעי - איך נראה היום יום של מומחה בהרדמה

קודם כל חשוב מאוד להבין שאלא אם כן הולכים לכאב - הרדמה זה מקצוע כמעט רק של בית חולים. גם אם את מעונינים להרדים בבית חולים פרטי - זה עדיין בית חולים, וסביבת העבודה העיקרית היא חדר ניתוח. זה לא מקצוע שאפשר לצאת למרפאה לקופת חולים מן הסתם ופחות סביר שתהיה אופציה לנהל את הזמן שלכם ואת שעות העבודה שלכם בצורה עצמאית כמו רופא שיושב במרפאה. במקרה של הרדמה, היום יום של רופא מומחה שעובד בבית חולים ציבורי דיי דומה לזה של המתמחה. בדרך אנחנו רשומים להרדים בחדר ניתוח מסוים לאותו יום - למשל משובצים להרדים בחדר של אורתופדיה - יכול להיות שיהיו שם 5 ניתוחים מאוד קצרים, או ניתוח אחד גדול - משתנה. את המטופלים שלנו פוגשים באזור קבלה, בודקים אותם, ומכניסים אותם לחדר ניתוח ומתחילים את תהליך האינדוקציה של ההרדמה.

בחלק מהימים, אם הניתוח קצת ארוך, אחרי האינדוקציה יש לכם קצת זמן לשבת... ולקרוא מאמרים ולכתוב מחקרים כמובן, what else? אבל ברצינות זה יכול להיות זמן טוב בתור מתמחה ללמוד קצת לשלב א ושלב ב.

ומצד שני יש ימים עם חולים מורכבים לא יציבים, אינדוקציה סופר מורכבת וניתוחים גדולים שאנחנו לא יושבים לשנייה וכל הזמן מטפלים בחולה. יש גם ימים עם הרבה ניתוחים קצרים בחדר וגם אז אין הרבה זמן מת. אז הסטריאוטיפ הזה של המרדים שמזריק פרופופול ויושב ומשחק בסודוקו לא בדיוק נכון (בדרך כלל) (לפעמים כן) לרוב מסיימים לקראת 3-3:30, ואם הניתוחים של אותו החדר לא נגמרו עד אז בדרך כלל התורן בא ומחליף אותנו.

נקודה חשובה נוספת - הרדמה, זה מקצוע שבו ממשיכים לעשות תורנויות כעיקרון לכל החיים גם בתור מומחים. (כן זה נורא) מספר התורנויות שעושים בתור מומחה - משתנה איפה אני עובדת זה 1-2 אבל יש מקומות שזה יכול להיות 3-4. עושים גם כוננויות כמו מומחים בכל תחום ברפואה, כלומר אתם בבית ואפשר לקרוא לכם אם יש צורך. חשוב להדגיש שהתורנויות בתור מומחה גם מהוות חלק לא מבוטל מהמשכורת שלנו בבית חולים ציבורי כי התשלום לתורנות בתור בכיר גבוה משמעותית מזה של מתמחה.

וכמובן אי אפשר לדבר על המקצוע של הרופא המרדים בלי להזכיר את ההפסקות שלנו - אצלנו תמיד דואגים להפסקת בוקר והפסקת צהריים כלומר מרדים אחר בא להחליף אותך כדי שתצא להפסקה, ואז כל הכירורגים ממש מקנאים בנו, זה ממש כיף.

דבר חמישי - מה מבחינת אורח חיים ומשפחה? הרדמה היא מקצוע שיחסית מאפשר work life balance גם בהתמחות ובטח בתור מומחה. בדרך כלל מסיימים בזמן, זה פחות מקצוע שנתקעים באופן לא צפוי בחדר ניתוח עד שעות מאוחרות כמו כירורגיים, וברב המקומות לא עושים מספר מטורף של תורנויות. והוייב הכללי הוא בדרך כלל התחשבות דיי סבירה בחיים שלך גם בתור מתמחה. וגם מבחינה כלכלית - רופא מרדים מרוויח טוב מקרייריה בבית חולים ציבורי - כלומר אין צורך לרוץ בין מיליון מקומות שונים כדי להשלים למשכורת טובה. אבל כמובן שאפשר גם לעבוד בבתי חולים פרטיים, שם מתכונת העבודה היא קצת שונה, עובדים במשמרות של 8 שעות של משמרת בוקר או ערב.

דבר שישי - למי המקצוע מתאים?

אז למי המקצוע בעצם מתאים?

אנחנו אוהבים להגיד שמי שמתאים לו הרדמה זה אנשים שהם קצת OCD עם התמכרות לאדרנלין, צריך להיות מסוגל לקבל את זה שטעות שאתה עושה עלולה להרוג מטופל - לא מתישהו בעתיד אלא מיד, ונגזר מזה גם לחץ נפשי מסוים.

מי שהולך להרדמה זה אנשים שמאוד אוהבים לעבוד עם הידיים, וגם קצת חסרי סבלנות מבחינת זה שבא לנו לתת תרופה ולראות מיד איך היא משפיעה ולא לחכות חודשיים.

עוד תכונה חשובה זה להיות ענייניים, להיות מסוגל להבחין בין עיקר ותפל - לדעת מה חשוב ומה לא.

וצריך להיות בן אדם שיודע לשמור על קור רוח ולתפקד במצבי חירום.

אני גם אוסיף מי שהולך להרדמה, זה אנשים שאין להם בעיה להיות קצת יותר מאחורי הקלעים מבחינת אגו - המטופל לרוב שייך למנתח, והוא המטפל העיקרי שלו, והתפקיד שלנו קריטי אבל בדרך פחות ב-spotlight.

המקצוע גם פחות מתאים למי שרוצה עצמאות גדולה בתור מומחה ואפשרות לפתוח מרפאה ולשלוט לגמרי בשעות העבודה שלו ולא להיות תלוי בשום גורם אחר, ופחות מתאים מן הסתם למי שלא מתחבר לחדר ניתוח ולבית חולים.

דבר שביעי - ואני אסיים לספר באופן אישי למה אני בחרתי במקצוע?

מה שאני הכי אוהבת בהרדמה - זה שצריך בזמן מאוד קצר להרוויח את האמון של המטופל שלך, תמיד צוחקים שמרדימים הם אנשים שלא אוהבים לדבר עם אנשים not exactly people person, אבל כמו שאתם רואים זה לא כזה נכון אני כבר 6 דקות במונולוג? אבל יש לנו תפקיד חשוב בהרגעה וליווי של המטופל ברגעים המלחיצים, בטח ובטח כשמדובר בחדר לידה וניתוח קיסרי למשל.

אני מאוד אוהבת לעבוד עם הידיים שלי ולהרגיש בשליטה במצבי לחץ.

אני אוהבת את זה שיש מצבי לחץ לפעמים אבל אני לא כל יום כל היום במצב של אי ספיקה כמו למשל במיון - יש רגעים של אדרנלין אבל גם זמן להזמין דברים מאמזון.

אחד היתרונות הגדולים של המקצוע שאין מצב בו אתם מטפלים במחלקה שלמה - אתם מטפלים במטופל אחד, ומרוכזים רק עליו לזמן של הניתוח - במקום להתפזר בין מחלקה של 50 מטופלים. זה גם מקצוע עם יחסית מעט ביורוקרטיה יחסית למקצועות אחרים - אין מכתבי שחרור, בקשות ייעוצים וטלפונים כל היום כמו במחלקות. אתה ממש מרגיש שאתה רוב היום באמת עושה את המקצוע שלמדת.

עוד משהו שאני מאוד אוהבת זה שלמרות שאנחנו עובדים לבד בתור מרדים בחדר, אנחנו עובדים תמיד עם צווות של חדר הניתוח - מנתח, צוות סיעודי - אז מצד אחד יש את העצמאות להחליט החלטות הרדמתיות לבד, מצד שני - אין את הבדידות הזאת שאתה יכול להרגיש כשאתה יושב לגמרי לבד במרפאה.

אני מקווה שהסרטון הזה עזר לכם, אם אתם מתלבטים לגבי בחירת התמחות, ממליצה גם לראות את הסרטון שלי על 5 טעויות נפוצות בבחירת התמחות ברפואה. אל תשכחו להירשם לערוץ, מוזמנים לכתוב לי פה שאלות למטה ואני אענה ונתראה בסרטון הבא.