איך מורידים כולסטרול וטריגליצרידים? השינויים שבאמת עובדים

אם אמרו לכם שיש לכם כולסטרול גבוה, השאלה הראשונה היא בדרך כלל: מה אני יכול לעשות כדי להוריד אותו? אבל מה זה בדיוק אומר ומה אנחנו מנסים להוריד? האמת היא שלא לכל ערך בבדיקות שומנים חשובה באותה מידה, וכולסטרול גבוה זה לא תמיד אומר שאתם צריכים לקחת תרופה לכל החיים. אז היום נעשה סדר - מה גורם לכולסטרול ושומינים גבוהים בדם, מה זה כולסטרול״טוב ורע״, ונדבר על 6 שינויים באורח חיים שבאמת עובדים אם עושים אותם כמו שצריך.

אני דר אלישבי אני רופאה

כולסטרול ושומנים אחרים בדם כולסטרול היא מולקולה שומנית חשובה מאוד מיוצרת בעיקר בכבד - היא מרכיב חיוני של הממברנה כלומר המעטפת של התאים שלנו וגם מרכיב חשוב של הורמונים מסוימים שהגוף שלנו מייצר כמו סטירואידים וויטמין די. ולכן היא ממש לא אויב, ואנחנו חייבים אותה בשביל לחיות. טריגליצרידים הם הדרך של הגוף שלנו לאחסן אנרגיה בצורה של שומן. - הם מורכבים מקבוצות של חומצות שומן מחוברות ביחד ומיוצרות כשיש עודף קלוריות בגוף. אז הם מאגרים בשביל הימים הקשים יותר , ויש בזה הרבה הגיון אם אתה אדם קדמון והארוחה הבאה שלך תהיה אולי בעוד 3 ימים כי כשאנחנו במצב של צום, הגוף מוציא את החומצות שומן האלה כדי להפיק מהם אנרגיה.

למה אנחנו דואגים מכולסטרול ושומנים גבוהים? אז למה אנחנו דואגים מכולסטרול וטריגליצרידים גבוהים? כי הם יכולים בתנאים מסוימים להצטבר בתוך הדופן של כלי הדם שלנו ולייצר שם מה שקוראים לה טרשת עורקים - שזה סוג של שכבת שומן עם דלקת מקומית שלאט לאט חוסמת את הכלי הדם ומפריעה לזרימת דם תקינה, וגם הטרשת מעודדת יצירה של קרישי דם שהם יכולים לגמרי לחסום את העורק - וכשאין זרימת דם אין מספיק אספקת חמצן לאיבר - והאיבר נפגע, לפעמים באופו בלתי הפיך. הדוגמא הכי קלאסית ומדאיגה זה כמובן התקף לב או אוטם לבבי - וזה קורה כשיש טרשת בתוך כלי הדם שמספקים חמצן ללב. אם זה קורה בעורקים שמספקים דם למח, אז זה יכול לגרום לשבץ. והבעיה עם טרשת עורקים זה שזאת מחלה שקטה שלרוב לא גורמת לאף תסמין עד שלב קריטי. ספציפית טריגליצרידים גבוהים קשורים לסיכון מוגבר גם למחלת לב אבל בעיקר לעמידות לאינסולין, סוכרת ועודף משקל. וכשהם מאוד מאוד גובהים הם יכולים לגרום גם לדלקת לבלב חריפה או pancreatitis.

אז מה זה כולסטרול טוב ורע ומה אנחנו באמת מנסים להוריד? השומנים שיש לנו בגוף צריכים להסתובב במחזור הדם - אבל הם שומנים ולכן הם לא מסיסים במים והם צריכים נשא מיוחד כדי להביא אותם למקום למקום. לנשאים האלו קוראים lipoproteins - ויש הרבה סוגים כשהחשובים הם HDL LDL VLDL chylomycrons. אז תמיד מדברים על כולסטרול טוב ורע אבל - אבל בעצם אין סוגים שונים של כולסטרול. הכולסטרול מאוד מושפע מהחברי שהוא מסתובב איתם. כשהכולסטרול קשור לנשא בשם LDL - קוריאם לו הכולסטרול ״הרע״ - וזה בגלל שLDL מעביר כולסטרול מהכבד אל הרקמות וכשהוא בעודף, הוא מצטבר בכלי הדם כמו שאמרנו ומייצר שם טרשת עורקים. לעומת זאת, כשכולסטרול קשור לנשא בשם HDL - קוראים לו כולסטרול ״הטוב״ כי HDL מפנה כולסטרול בפדנות כלי הדם ומנקה אותם, ומחזיר אותו לכבד. אז אותו אנחנו רוציים גבוה. אבל חשוב לחדד שיש עוד גורמים שמשפיעים על התפקוד התקין שלו ולא רק המספר הוא חשוב, ואם הוא גבוה אז הוא לא פשוט ״מבטל״ את הכולסטרול הרע. ומה לגבי טריגליצרידים? הטריגליצרידים שלנו בעיקר קשורים לנשאים VLDL או ל chylomicrons וגם הם חלקיקים טרשתיים - כלומר גורמים לטרשת עורקים. בנוסף לזה.- הם גם בעצמם משפיעים על הLDLו HDL וגורמים לLDLלהיות הרבה יותר מסוגל לחדור לדופן כלי הדם וככה יותר מזיק, והם מורידים את הhdlשלנו. ככה שיש להם השפעה רעה כפולה.

אז אנחנו כבר מבינים שכשאומרים להוריד את הכולסטרול, אנחנו בעצם מתכוונים להוריד את כמות החלקיקים הטרשתיים שמסתובבים לנו בדם. אז בואו נסתכל על בדיקת דם לשומנים ולאיזה ערכים אנחנו מכוונים -

בדיקת דם לשומנים נקרא גם פרופיל שומנים, והמספר הראשון הוא ה total cholesterol - אני לא אגיד שלמספר הזה אין אין משמעות בכלל - אבל זאת הערכה מאוד מאוד גסה שלא נותנת הרבה אינפורמיה. יותר חשוב לנו שאר המספרים שמספרים לנו על חלוקת הכולסטרול הזה: ה-LDL cholesterol - כמו שאמרנו ״הרע״. פה אין מספר אחד שמתאים לכולם כי זה מאוד תלוי ברקע וגורמי סיכון אחרים. כשרוצים להחליט מה המספר יעד שלנו מתחילים בלחשב את הסיכון למחלות לב ב10 שנים הבאות בעזרת גורמי סיכון אחרים ומחלות רקע. ואז לפי הסיכון המחושב - קובעים דרגת סיכון נמוך עד גבוה מאוד, ולכל קבוצת סיכון יש יעד אחר שמופיעים לכם פה על המסך וגם כתובים למטה בתיאור. אז מספר באדום - אי אפשר לפרש אותו בלי להבין את הרקע. ומה שחשוב פה זה לא רק המספר גבוה זה גם משך החשיפה למספר הגבוע, קצת כמו שנות קופסה בעישון יש לכם מספר HDL cholesterol - אותו אנחנו רוצים מעל 50 לאישה, מעל 40 לגבר אבל חשוב לציין שלעלות hdl זה לא יעד טיפולי בפני עצמו - מחקר על יותר מ15000 מטופלים עם מחלת לב בעבר שניסו בו להעלות רק את הhdl ראו שהם הצילחו לעלות את המספר עם תרופות אבל זה לא הוריד את הסיכוי לאירועים לבביים. ועד משהו שתראו בבדיקה זה non hdl cholesterol - זה בעצם כל הכולסטרול שהוא לא ה״טוב״ - זה פשוט הכולסטרול הכללי פחות הhdl -כי זה כולל בתוכו עוד חלקיקים טרשתיים חוץ מ-ldl ולכן זה גם מספר בעל משמעות. וכמובן המספר האחרון החשוב זה הטריגליצרידים -שאותם רוצים מתחת ל150. בין 150 ל־500 אנחנו בטווח של סיכון מטבולי ולבבי יותר גבוה וצריך להבין את המקור; ומעל 500 יש כבר סכנה לדלקת לבלב חריפה כשמעל 1,000 זה כבר דורש התייחסות דיי דחופה. ומילה אחת לגבי היחס LDL:HDL המפורסים - ליחס הזה יש בסיס מדעי, יחס גבוה יותר (כלומר ldl הרבה יותר גבוה מהhdl( קשור לסיכון גבוה יותר למחלות לב. אבל הטעות הנפוצה היא לחשוב שהיחס חשוב יותר מה־LDL עצמו, או ש־HDL גבוה מבטל LDL גבוה. למשל, לאדם עם LDL של 90 ו־HDL של 45 ולאדם עם LDL של 180 ו־HDL של 90 יש בדיוק אותו יחס — אבל ברור שלאדם השני יש חשיפה גבוהה הרבה יותר ל־LDL וזה כן קשור לסיכוי גבוה יותר למחלת לב למרות הhdl הגבוה שלו. לכן אפשר להתייחס ליחס כתיאור נוסף של פרופיל השומנים, אבל הוא לא יעד טיפולי, ואין מספר מוסכם שאליו צריך להגיע.

עד כאן זה בדיקות שגרתיות שכלולות בפרופיל שומנים, אבל יש עוד בדיקה שכדאי להכיר שלא תמיד מזמינים אותה. כדי להסביר עליה זה דורש להיכנס לקצת יותר לפרטים לגבי הנשאים של כולסטרול, אז אפשר גם לדלג לפרק הבא - במקרים מסוימים מזמינים בדיקה נוספת שנקראת apoB. אפו בי הוא חלבון שנמצא בתוך כל חלקיק טרשתי - כלומר כל הנשאים הלא טובים שיש לנו מכילים מולקולה אחת כזאת. כשאנחנו מודדים LDL cholesterol אנחנו מודדים את כל הכולסטרול שקשור ל-LDL. לעומת זאת, ה-apob מודד באופן ישיר את החלקיק הטרשתי. כדי להבין את ההבדךל אפשר לדמיין מצב של משאיות שמביאות סחורה - המשאית זה הLDL הסחורה זה הכולסטרול. בדיקה רגילה של ldl cholesterol זה בעצם מדידה של הסחורה - כלומר כל הכולסטרול שקשור לLDL. לעומת זאת הapo היא מדידה ישירה של כמות המשאיות - המספר החשוב באמת כי הם אלה שמזיקים לנו. ברב המצבים אין צורך למדוד apo b כי יש מספיק התאמה בין הapob לLDL cholesterol. אבל במקרים מסוים כן יכולה להיות אי התאמה: בעיקר במצב של סכרת, עמידות לאינסולין, עודף משקל, וכשיש לנו טריגליצרידים מאוד גבוהים. כי המצבים האלה גורמים לכל LDL להיות קשור לפחות כולסטרול - אז יש הרבה הרבה משאיות, כשכל אחת נושאת פחות סחורה. במקרה כזה הLDL יכול להיות בטווח מקובל אבל בעצם נותן תת הערכה של כמה חלקיקים טרשתים יש לנו בדם. ואז ApoB משקף את העומס הטרשתי ואת הסיכון הלבבי בצורה טובה יותר מ־LDL-C.

מה גורם לשומנים גבוהים בדם ומה הקשר עם מה שאוכלים אפשר לחלק את הגורמים לשלושה: גנטיקה, אורח החיים בכללי והתזונה באופן ספציפי — ואצל רוב האנשים מדובר בשילוב ביניהם. לגנטיקה יש השפעה משמעותית על הכמות של חלקיקי ה־LDL ועל היכולת של הגוף לפנות אותם מהדם. כשיש LDL גבוה מאוד, במיוחד מגיל צעיר ובשילוב סיפור משפחתי של מחלת לב מוקדמת, צריך לחשוב גם על הפרעה משפחתית שדורשת גם טיפול מונע. אבל אורח חיים ומצב מבבולי בכללי גם חשובים מאוד: עמידות לאינסולין, סוכרת, השמנה ושתיית אלכוהול גורמות לכבד לייצר יותר VLDL, מעלות טריגליצרידים, מורידות HDL ויוצרות חלקיקי LDL קטנים יותר שיותר מזיקים. עישון מעלה את הסיכון לטרשת גם בלי לשנות משמעותית את מספרי הכולסטרול. בנוסף יש גם תרופות כמו פרדניזון, הורמונים מסוימים ורואקוטן יכולות לשנות את פרופיל השומנים. ומה לגבי אוכל באופן ספציפי? כמובן שיש קשר אבל אולי לא איך שאתם חושבים. שנים דיברו על זה שכדי להוריד כולסטורל צריך לאכול פחות כולסטרול. אז כולסטרול במזון יכול להעלות LDL, אבל ההשפעה בדרך כלל מתונה ומשתנה מאוד בין אנשים, כי הגוף מתאים את הייצור והספיגה שלו. אז גם לגבי ביצים - שפעם היו השטן הגדול, משפיעים במידה קלה בלבד ולא על כולם, וכנראה שהרבה הרבה יותר חשוב מה אתם אוכלים יחד עם הביצים שלכם. ההשפעה התזונתית המשמעותית על LDL היא אכילה של שומן רווי, שמפחית את פינוי של ה־LDL ממחזור הדם. וטריגליצרידים - מושפעים במיוחד מעודף קלוריות, סוכר, פחמימות מעובדות ואלכוהול.

אז עכשיו באמת אפשר לעבור לשאלה המעשית: נדבר על 6 שינויים באורח חיים שבאמת מורידים כולסטורל וטריגליצרידים כי לפני שמתחילים תרופות יש הרבה שינויים שבאמת יעלים. לצערי, הבעיה היא שהרבה אנשים פשוט לא מוכנים לעשות אותם או עושים בצורה חלקית ומהר מאוד מכריזים על כישלון, ואפילו חלק מהרופאים, אני מודה, לא מאימנים שמטופלים יעשו את השינויים האלה ומהר מאוד מתקדמים לטיפול תרופתי. אני באמת מאמינה שעם אורח חיים בריא ונכון אפשר להימנע מתרופות בחלק גדול מהמקרים כי לדעתי רב ההפרעות המטבוליות שלנו קשורות לאורח חיים לא בריא - ואפשר לתקן את זה. אז 6 דברים שאתם צריכים לעשות כדי להוריד LDL וטריגליצרידים: * הדבר הראשון זה להחליף שומן בווי בשומן בלתי רווי - ופה המילה החשובה זה להחליף, לא פשוט להוציא מהתזונה. אז שמן זית אגוזים שקדים אבוקדו טחינה ודגים במקום! חמאה שמנת בשר שמן שמן קוקוס ושמן דקלים. וזה יכול להוריד את הldl ב10-15% כבר. * להוסיף סיבים מסיסים: שיבולת שועל, שעורה, קטניות, ירקות, פירות. מטא־אנליזה של 181 ניסויים מצאה שכל תוספת של 5 גרם סיבים מסיסים ביום הורידה LDL ב5-8% וגם הורידה טריגליצרידים * פעילות גופנית - שילוב של אירובי ואימוני כח של 45 דק 3 פעמים בשבוע -משפיע קצת על הldl אבל כן מורידה טריגליצרידים ב-5-10% ומעלה hdl * ירידה במשקל, כשנדרשת: יכולה להפחית במיוחד טריגליצרידים ולשפר את הפרופיל המטבולי. * להפחית אלכוהול, סוכר ופחמימות מעובדות - במיוחד כשטריגליצרידים גבוהים - לעיתים זה השינוי המרכזי * סטרולים או סטנולים צמחיים - הם חומרים טביעיים שהמבנה שלהם דומה לכולסטרול וככה הם מתחרים עם כולסטרול על הספיגה שלו במעי ואז אנחנו סופגים פחות כולסטרול מהאוכל שאוכלים. מינון של 2 גרם ליום יכולים להוריד LDL בעד 12%

מתי כן צריך תרופות כן יש מקרים שתרופות ממש נדרשות ואפילו מצילות חיים, בשילוב עם שינויים באורח חיים כי אלו אנשים שחייבים להוריד את הסיכון הלבבי שלכם כמה שיותר מהר: - אנשים שכבר עברו אירוע לבבי או עם טרשת עורקים ידועה ומאובחנת, - אנשים עם מחלות רקע אחרות משמעותיות שהן גם מעלות סיכון למחלת לב סכרת, אי ספיקת כליות - מספרי ldl מאוד גבוהים מעל 190 אללו בגדול המלצות גורפות - כמובן, הרופא שלכם הוא בסופו של דבר מי שיודע אם במקרה שלכם כדאי להתחיל תרופות או לא. התרופה הכי שכיחה שנותנים כדי להפחית כולסטרול הם statins - הן תרופות שמשפרות את הפינוי של כולסטרול מכלי הדם והם יכולים להוריד רמות ldl ב50% שואלים הרבה על התופעות לוואי של סטטינים - מדברים במיוחד על כאבי השרירים שהיו מתאורים בשימוש עם התרופה אבל מתברר שברוב המקרים כאבי השרירים לא היו תוצאה משימוש בתרופה בכלל. עוד תופעות לוואי שכן אפשרויות - עלייה מאוד קטנה בסיכוי לסכרת אצל אנשים שהם כבר בסיכון, עלייה קלה בתפקודי הכבד אבל פגיעה כבדית אמיתית נדירה ביותר. מה שכן חשוב להגיד, אצל אנשים בסיכון מתאים, הירידה בסיכוי להתקפי לב ובשבץ גדולה משמעותית מהסיכון הקטן לתופעות הלוואי האלה.

אז לסיכום, הפיענוח של מספרי הכולסטרול שלכם צריך לבוא יחד עם הבנה של התמונה הכללית ואנחנו לא מטפלים רק במספר. הכי חשוב זה ליישם שינויי אורח חיים שיוכלו להוריד את ה ldl ואת הטריגליצרידים. אני באמת מאמינה שחלק גדול המקרים שהשינויים האלה באמת עובדים ואפשר להימנע מתרפות - אבל צריך להתחייב לשינויים האלה באמת, לאורך זמן. וכן יש מקרים כמוטרשת ידועה ומחלת לב ברקע שתרופות הן ממש לא כישלון, אלא הדרך הכי יעילה להפחית את הסיכון שלכם ולשמור על בריאות לאורך הזמן.

אני מקווה שהסרטון הזה עזר לכם, אם יש לכם עוד שאלות לגבי כולסטרול ושומנים בדם, תכתבו לי בתגובות. אם אתם רוצים להמשיך לקבל תוכן לגבי אורח חיים בריא מוכח ומבוסס אז תירשמו לערוץ, ונתראה בסרטון הבא!