בדיקות דם - איך לקרוא כימיה בדם (סוכר, כליות ועוד)

אז עשיתם בדיקות דם, יש שם מספרים מחוץ לטווח — ובזכות גוגל אתם כבר יודעים יותר מדי על מחלה שאין לכם.

אל דאגה אני פה כדי להסביר כל שורה בתוצאות - כדי שתדעו למה לשים לב ומתי אפשר פשוט להירגע. והיום אנחנו עם חלק ב של הסדרה על בדיקות דם - ונדבר על כימיה שזה כולל סוכר בדם ועוד כמה מדדים חשובים.

אני ד״ר אלישבע, אני רופאה מרדימה, וכאן תקבלו מידע רפואי ברור וישיר בלי הפחדות ובלי דרמות כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי הבריאות שלכם. יאללה בואו נתחיל.

קודם כל מזכירה את כללי הברזל שלנו - לא מסתכלים רק על מספר אדום, אלא מנתחים את המספר בהקשר של סימפטומים ובדיקות נוספות. בדרך כלל אין הרבה חשיבות למספר שרק קצת מחוץ לטווח. וכשיש תוצאה חריגה, קודם כל חוזרים על הבדיקה כדי לוודא שזה אמיתי. והסרטון הזה - לא תחליף לייעוץ רפואי, אז תוצאות מאוד חריגות, סימפטומים - בבקשה תפנו לרופא שלכם. (הכללים האלה נכתבו בדם!)

מה זה בדיקת כימיה? בפעם הקודמת דיברנו על ספירה שמסתכלת על התאים בדם, בכימיה אנחנו בודקים את מה שיש בנוזל הדם - בגדול הבדיקה נותנת לנו מידע על איך הגוף מווסת מים, מלחים, סוכר ופסולת בגוף. צריך להיות בצום 8 שעות לכל דבר שהוא לא מים לפני בדיקה כזאת. זאת בדיקה שמזמינים במקרה של חשד לסכרת, לבעיה כלייתית אבל לרוב פשוט כחלק מבדיקות דם שגרתיות.

בדרך כלל בדיקת כימיה בסיסית כוללת כמה דברים: גלוקוז (או סוכר), אלקטרוליטים - המלחים שיש לנו בדם, תפקודי כליה, ולפעמים חלק מתפקודי כבד - אבל על תפקודי כבד נדבר בסרטון נפרד כי זה גדול משלו.

גלוקוז - הגלוקוז, הוא סוכר בדם, וזה מספר שמשתנה לאורך היום בצורה מאוד משמעותית. לכן חשוב כל כך הצום - כי מה שבודקים בכימיה זה סוכר בצום. כשאוכלים - רמת הגלוקוז בדם עולה, ואז הגוף שלנו מפריש הורמון בשם אינסולין שאמור להכניס אותו לתאים - ואז הרמה בדם חוזרת לטווח התקין. אם יש בעיה בייצור או תפקוד של האינסולין כמו במחלת הסכרת, הגלוקוז לא נכנס לתאים, הוא נשאר בדם, ואז נראה סוכר בצום גבוה בבדיקה. אם הגלוקוז מעל 100 - לא תקין ונחשב מצב קדם סכרתי אבל צריך לקחת בחשבון את כל שאר התמונה הקלינית של המטופל, ואם המספר מעל 126 זו כבר אבחנה של סכרת, אבל כדי לאבחן סופית גם חוזרים על הבדיקה פעם שנייה וגם יזמינו בדיקה שנקראת HbA1c שהיא בדיקה שמסתכלת על כמה סוכר ״נדבק״ לכדוריות האדומות שלנו והוא נותן תמונה יותר כוללת לא רק של סוכר בצום באופן נקודתי אלא של ערכי הסוכר ב-3 חודשים - אם המספר מעל 6.5 זו אבחנה של סכרת.

גלוקוז נמוך מדי - די נדיר, גם אחרי צום ממושך, רמות הגלוקוז שלנו אמורות להישאר בטווח הנורמלי, כי יש לנו הורמון אחר בגוף שתפקידו להוציא אותו מהמאגרים שיש לנו כדי לשמור על רמה יציבה בדם. אז אם הוא נמוך בדם - בטווח של 50 עד 70 יש לזה הרבה סיבות אפשריות והרבה פעמים זה חד פעמי ולא חוזר על עצמו בבדיקה חוזרת. אם המספר מתחת ל-50 לרוב זה יבוא עם סימפטומים של היפוגליקמיה (בלבול, רעד והזעה) וזה כבר דורש בירור.

אלקטרוליטים הם המלחים שיש לנו בדם. בבדיקת כימיה שגרתית אנחנו מסתכלים על נתרן, אשלגן, כלור וסידן. האלקטרוליטים חשובים לשמירה על מאזן נוזלים בגוף, התפקוד התקין של שרירים, עצבים והלב.

נתרן וכלור - הולכים ביחד בדרך כלל אז נדבר עליהם ביחד, והם חשובים כדי לשמור כמות המים התקינה בגוף. אם הם מעל הנורמה זה בדרך כלל הולך עם התייבשות קשה. כשהוא נמוך, זה לרוב כתוצאה ממחלות שבהן הגוף שלנו אוגר מים עודפים כמו אי ספיקת לב, בעיות בתפקוד הכלייתי והכבדי. והמספרים גם יכולים להיות לא תקינים לשני הכוונים בגלל תרופות, במיוחד תרופות משתנות.

אשלגן - חשוב במיוחד בתפקוד התקין של תאי הלב. הוא יכול להיות גבוה כשיש פגיעה בתפקוד הכליה, במצב נדיר של אי ספיקה של בלוטת האדרנל, ואם הוא גבוה כשכל השאר תקין זאת טעות מעבדה יחסית שכיחה וצריך לחזור על הבדיקה. הוא יכול להיות נמוך אם אנחנו מאבדים אותו דרך הקאות מרובות למשל, הורמונים מסוימים בגוף שאמורים לשמור על הרמות שלו. וגם פה כמובן יש כל מיני תרופות שיכולות לגרום לרמה גבוהה או נמוכה מדי.

סידן - מרכיב עיקרי של העצמות אבל גם נמצא בדם, אם הוא נמוך זה יכול להיות כתוצאה מחסר בויטמין D, או הפרעות בבלוטה שנקראת בלוטת הפרה-תיאוריאיד, שנמצאת ליד בלוטת התריס ואחראית על שמירה על רמות סידן בדם. סידן גבוה אפשר לראות גם בגלל תרופות, ובאופן הרבה יותר נדיר במחלות ממאירות או דלקתיות מסוימות.

נקודה חשובה לגבי אלקטרוליטים באופן כללי - בדומה לסוכר, יש לנו מנגנונים בגוף שאמורים לשמור על רמות יציבות בגוף, בלי קשר לכמה אנחנו אוכלים. אז גם אם לא תאכלו אף מאכל שמכיל אשלגן, וגם אם תאכלו 10 בננות (עד גבול מסוים כמובן) כל עוד המנגנונים האלה מתפקדים כמו שצריך, הרמות יישארו בטווח התקין. צריך שהחוסר בתזונה יהיה מאוד קיצוני כדי שהוא ישפיע על המאגרים שלנו ורמות בדם. אז תזכרו שהמספרים אלה הם לא מדד להאם אתם אוכלים מספיק אשלגן או סידן - הם מדד לעד כמה המנגנונים האלה בגוף מתפקדים בצורה תקינה. לכן הם בעצמם מדד לתפקוד כלייתי והורמונלי תקין.

וכרגיל, הפרעה באחד האלקטרוליטים דורשת חזרה על הבדיקה כדי לשלול טעות מעבדה, ולהזמין בדיקות נוספות כדי להבין את מקור הבעיה - ותמיד חשוב לחשוב על תרופות קבועות שאתם מקבלים כי ספציפית לגבי בדיקת כימיה - תרופות הם אחד הגורמים השכיחים לתוצאות חריגות בבדיקה.

תפקודי כליה תפקיד הכליות שלנו לסנן את הדם כדי להוציא חומר פסולת דרך השתן, לשמור על מאזן נוזלים ומלחים בגוף, ולסייע בויסות לחץ הדם. אז כמו שאמרנו אלקטרוליטים הם בפני עצמם מספקים תפקוד כלייתי, בתפקודי כליה יש לנו 3 מדדים בבדיקת כימיה:

קריאטינין - הוא כמו חומר פסולת שנוצר על ידי השרירים שלנו בגוף ואמור להיות מפונה דרך הכליות. לערך נמוך אין משמעות כל כך חוץ מסימן למסת שריר נמוכה, אבל אם הוא גבוה זה מצביע על בעיה בתפקוד הכליה.

ועוד מדד שהוא לא משהו שמודדים ישירות מהדם אלא מחשבים אותו במעבדה על סמך שאר תוצאות הבדיקה - ה-GFR או glomerular filtration rate והוא נותן מדד ישיר של תפקוד הכליה. אם הוא נמוך - זה סימן לפגיעה בתפקוד הכלייתי, כלומר הכליה לא מסננת את הדם בקצב הרצוי.

ועוד מדד שתראו בבדיקות זה urea או BUN - שני המספרים משקפים בדיוק את אותו הדבר, פשוט ביחידות שונות - הם תוצרי פירוק של חלבונים, וגם הם עולים באי ספיקת כליות אבל הם גם יכולים לעלות במצב של התייבשות או צריכת חלבון גבוהה מאוד.

לפעמים בבדיקת כימיה יש גם חלק מתפקודי הכבד, אבל יש קופות חולים שלא - בכל מקרה נדבר על כל תפקודי כבד בסרטון הבא, וגם יהיה סרטון המסביר על בדיקת שומנים בדם, אז תרשמו לערוץ כדי לא לפספס אותם!

אני מקווה שהסרטון הזה עזר לכם, מזמינה אתכם לקרוא את חלק א - איך לקרוא את ספירת הדם שלכם. מוזמנים לכתוב לי שאלות למטה ואני אענה לכם. מזכירה להירשם לערוץ. ונתראה בסרטון הבא!