בדיקות דם: איך לקרוא ספירת דם (שורה אחר שורה)

אז קיבלתם תוצאות של בדיקת דם - ויש שורות אדומות ונכנסתם ללופ של סטרס - לא לדאוג אני פה כדי להסביר כל שורה בבדיקות שגרתיות, מה המשמעות שלה, מתי אפשר פשוט להירגע ולמה לשים לב. ונעשה את זה בכמה חלקים, כשהיום בחלק הראשון - נדבר על ספירת דם, אחת הבדיקות הכי שכיחות שתעשו.

אני ד״ר אלישבע, אני רופאה מרדימה, וכאן תקבלו מידע רפואי ברור וישיר בלי הפחדות ובלי דרמות, כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי הבריאות שלכם! יאללה בואו נתחיל.

קודם לפני שמתחילים חשוב לדעת כמה כללים. הכלל הראשון הוא שלא מסתכלים רק על מה שאדום - אלא הכל צריך להיות מפוענח בהקשר קליני, כלומר לחבר לאיך אתם מרגישים - תלונות וסימפטומים שיש לכם, ולקחת בחשבון את הסיבה שעשיתם את הבדיקות. כלל שני - ערך שהוא קצת טיפה מחוץ לטווח, נדיר שהוא בעל משמעות. כלל שלישי - כשיש תוצאה חריגה והיא לא מתחברת לנו לתמונה הקלינית, הרבה פעמים הדבר הראשון שעושים זה פשוט חוזרים על הבדיקה כדי לאשר שזאת תוצאה אמיתית ולא איזה טעות מעבדה - כי זה קורה יותר ממה שאתם חושבים. וכמובן מזכירה שהסרטון הזה בגדר המלצה בלבד וכל התלבטות, תסמין או סטייה משמעותית - תתייעצו עם הרופא המטפל שלכם.

מה היא ספירת דם? ספירת דם היא בדיקה של התאים שיש בדם - ויש לנו 3 קבוצות של סוגי תאים: תאים אדומים שתפקידם להביא חמצן לרקמות, תאים לבנים שהם תאים עם תפקיד במערכת החיסון, וטסיות שיש להן תפקוד במערכת הקרישה.

למה שולחים ספירת דם? בדיקה סופר שגרתית ששולחים כל פעם שעושים בדיקות דם, יכול להיות לפני ניתוח, במקרה של עייפות או חולשה, במקרה של זיהומים חוזרים, של חום ממושך, חשד לזיהום. אז נסתכל ביחד על כל שורה של ספירת דם ונפענח אותה - אגיד גם ששורות שאני מדלגת עליהן - זה אומר שהן חסרות משמעות או שזה ערך שחוזר על עצמו.

נתחיל עם התאים האדומים.

המספר הראשון זה ה-RBC, red blood cells - שזה המספר הכולל של תאים אדומים. בגלל שהמרכיב העיקרי של התאים האדומים הוא המוגלובין, hemoglobin - החלבון שקושר חמצן - אנחנו בדרך כלל דווקא מסתכלים עליו יותר מאשר על ה-RBC.

אם המוגלובין נמוך מדי - שזה מתחת ל-12 לאישה ול-13 לגבר - זה מצב שנקרא אנמיה. הסימפטומים הקלאסיים של אנמיה הם עייפות, חולשה, חיוורון. יש הרבה הרבה סיבות אפשריות לאנמיה, שחלק גדול מהן הטיפול בהן יעיל ודי פשוט - כמו אנמיה מחוסר ברזל או מחוסר חומצה פולית. כדי לדעת את מקור האנמיה יש עוד כמה מדדים שמסתכלים עליהם - בעיקר שני ערכים שמופיעים בכל בדיקת ספירה: MCV - גודל הכדוריות שלנו, MCH - ריכוז המוגלובין לכל כדורית. למשל באנמיה מחוסר ברזל - יש MCV ו-MCH נמוכים. באנמיה מחוסר B12, מחוסר חומצה פולית, או לפעמים בשל אלכוהוליזם - שני המדדים האלה יהיו גבוהים. אנמיה עם MCV ו-MCH תקינים יכולה להופיע במצבים אחרים, כמו במחלות כרוניות, או פשוט אנמיה משולבת שהיא מכמה סיבות בו-זמנית.

השלב הבא במקרה כזה זה הרבה פעמים להזמין בדיקות ברזל בדם ומאגרי ברזל, ויטמינים, חומצה פולית - כדי לברר את המקור.

מוגלובין גבוה מדי, מעל הנורמה - זה מצב שנקרא polycythemia. זה יכול להיגרם מעישון, מחלות נשימתיות כרוניות, לפעמים התייבשות, מחלות המטולוגיות מסוימות, או מי שחי בגובה - אם יש לכם את המזל לחיות באתר סקי למשל, אז יש מצב שהמספר יהיה גבוה מהנורמה. לפעמים, אם המספר באמת גבוה בצורה משמעותית, יש תסמינים של כאבי ראש, סחרחורת וגרד אחרי מקלחת חמה.

עוד מדד שיש לנו זה hematocrit - הוא מדד של כמה מרוכזות הכדוריות שלנו בתוך נוזל הדם. הוא הולך בדרך כלל עם ההמוגלובין - אז אם ההמוגלובין נמוך, הוא יהיה נמוך, ובעיקר אם הוא גבוה זה יכול להיות סימן לתייבשות.

נעבור לתאים לבנים.

יש לנו קודם את ה-white blood cells, WBC - מספר הכולל של תאים לבנים.

אם המספר גבוה מדי - הסיבה הכי שכיחה זה מצב של זיהום או דלקת חריפה - למשל אם אתם עושים את הבדיקה בזמן שיש לכם שפעת, זה יהיה גבוה - כי מערכת החיסון מתמודדת עם מחלה. אז לרוב, במקרה כזה, זה יבוא יחד עם סימנים של איזושהי מחלה. כשהוא נמוך מדי - זה מאוד תלוי בהקשר, זה גם יכול להיות נמוך סביב מחלה באופן פרדוקסלי, או סימן לחסר חיסוני, ובאיזושהי בעיה בייצור של התאים האלה.

כשהמספר גבוה או נמוך, מעניין אותנו לראות את החלוקה של סוגים של תאים לבנים כי זה מכוון אותנו לסיבה של הסטייה מהנורמה. אבל לפני שניכנס לזה צריך להבין משהו קריטי - שימו לב שכל התאים האלה כתובים פעמיים: פעם אחת כמספר אבסולוטי, כלומר כמות, ופעם כאחוז מתוך סך התאים. מה שחשוב פה זה המספר האבסולוטי של תאים ולא האחוז.

ברוב המעבדות יש סטיות קבועות שחוזרות על עצמן וגורמות לאחוזים להיות מסומנים מחוץ לנורמה - וזה חסר משמעות.

אז עכשיו אפשר להסתכל על תת-הסוגים האלה: כשיש ניוטרופילים גבוהים - זה מכוון לזיהום ממקור חיידקי. כשיש לימפוציטים גבוהים - זה מכוון יותר לזיהום ממקור ויראלי, כלומר וירוס. הרבה פעמים, במיוחד בילדים שיש להם חום כמה ימים, משתמשים בזה כדי להחליט אם לתת אנטיביוטיקה או לא. איזינופילים גבוהים - הרבה פעמים במצבים של אלרגיה.

הצעד הבא, עם תאים לבנים לא תקינים, אם אין שום סיפור של מחלה בתקופה האחרונה שמסביר את זה - לחזור על הבדיקה, ואז אולי לשלוח בדיקות נוספות מעמיקות יותר כדי לברר את הסיבה - תלוי כמובן כמה משמעותית הסטייה מהנורמה.

ונעבור לקבוצה האחרונה - טסיות.

כמו שאמרנו, לטסיות יש תפקיד במערכת הקרישה. יש לנו קודם את ה-platelets - מספר הטסיות.

אם הן נמוכות מדי - יכול להיות מכל מיני סיבות: מחלות אוטואימוניות, לפעמים כתוצאה מתרופות מסוימות, זיהומים, ובמקרים נדירים מחלות ממאירות שמונעות ייצור תקין שלהן. והתסמינים שאנחנו לפעמים רואים במקרים של טסיות נמוכות זה דימומים מוגברים, למשל דימומים חוזרים מהאף.

אם המספר גבוה מדי - יכול להיות סביב מחלה חריפה, הן כמו סוג של מדד דלקת, וגם יש מחלות המטולוגיות שעושות את זה. זה גם משהו שרואים באנמיה מחוסר ברזל - זה יכול לבוא יחד עם טסיות גבוהות. לרוב אין תסמינים במקרים כאלה, אבל לפעמים זה יכול ללכת עם כאבי ראש, סחרחורת ונימולים באצבעות.

ובנוסף יש לנו ערך שנקרא MPV - זה הגודל של הטסיות. במקרים מסוימים, כשמספר הטסיות לא תקין, מסתכלים אליו כדי לכוון אותנו לסיבה - אבל אין לו כל כך ערך בפני עצמו.

זהו, אני מקווה שהסרטון הזה עזר לכם. בחלק הבא נדבר על בדיקת כימיה בדם, אז תירשמו לערוץ כדי לא לפספס אותו. יכולים להשאיר לי שאלות למטה ואני אענה. ונתראה בסרטון הבא.